אינפיניטי פרוטוטייפ 9: כשטכנולוגיית העתיד פוגשת את עיצובי העבר

מכוניות המרוץ של שנות הארבעים, המטוסים של אותה תקופה ומותג העבר היפני "פרינץ מוטור קומפני", ממייסדי ניסאן ואינפיניטי – אלו מקורות ההשראה הנוסטלגיים של הפרוטוטייפ 9.

הדמיון למכוניות המרוצים של אז ניכר כמעט בכל זווית שבה נתבונן בפרוטוטייפ 9: ראשית, מבנה הטיפה המוארכת, או אם תרצו סירת הקנו הארוכה-ארוכה, שבה הנהג יושב כמעט בקצה האחורי ולפניו סיפון ארוך במיוחד. שנית, הגלגלים צרים ואתלטיים ומצופים בשכבה עבה של גומי, והמיקום שלהם הוא מחוץ לגוף המכונית. ולבסוף: גם גוני המתכת מזכירים את מכוניות הימים ההם, בזמן הזה.

אם יש נקודה שבה מתחברת מורשת העבר לנפלאות העתיד, הרי שהיא מצויה ממש בקצה הסיפון – הלוגו. מדובר בסמל של אינפיניטי שקיבל אינטרפרטציה אינטליגנטית ומפתיעה לסמלי המכוניות של שנות הארבעים והחמישים, ויוצר יצירת אומנות מיוחדת.

במכונית רודסטר ספורטיבית כזו, שמטרתה להתחרות באופן המיטבי על מסלול המרוצים, יש מקום לנהג בלבד, וכך גם באינפיניטי פרוטוטייפ 9. תנוחת הנהיגה מזכירה מאוד את התנוחה שנתפסה כטובה ביותר ברוח הימים ההם. היות שמדובר בסביבה הדוקה ומדויקת סביב הנהג, הרי שההגה נשלף כדי שאפשר יהיה לצאת ולהיכנס בקלות, ואז הוא מתחבר בקלות חזרה.

למרות שמדובר במכונית מודרנית להפליא, עיצוב הפנים שמקיף את הנהג נאמן לרוח הימים ההם. אין כאן מסכי מולטימדיה עתידניים, אלא שלושה עיגולי שעונים שמחווים בדיוק את המידע הרלוונטי לנהג בשעת המרוץ. סביב הנהג שימוש נרחב במתכות מהוקצעות ובידיות ובכפתורים פשוטים, בעלי ניחוח נוסטלגי מרגש, אך בדיוק במקומות שצריך יש גם עור רך, בתפירות מדויקות.

מי שייעצר בשלב הזה של הסיפור, עשוי לחשוב שהמכונית היא כולה הצדעה מרגשת ומסעירה לעבר, אבל זהו רק פן אחד בדמותה של אינפיניטי פרוטוטייפ 9. הצד השני באישיותה המיוחדת הוא הפגנה מעודדת ומרשימה של הימים המוטוריים שלפנינו. זוהי יצירת אומנות גם בעיניו של האומן-הפסל וגם בעיניו של המהנדס.

ראשית, מקורות ההשראה של האווירה הנוסטלגית בעיצוב המכונית קיבלו כמה שינויים, או אם תרצו ליטושים ונגיעות מכחול עדינות אך מדויקות. בדרך זו הפך העיצוב כולו למשהו שנראה גם נוסטלגי וגם עתידני לגמרי. כך, למשל, מבנה סירת הקנו קיבל "טיפול" אווירודינמי מודרני עם כמה גלי גוף וקווי רוחב ברורים שמייצרים זרימה חדשנית, שמהווה פרשנות של המחר לקלאסיקה של האתמול – שתיהן נפגשות בהווה.

אבל בואו נביט אל מעבר לעיצוב עצמו. הפרוטוטייפ-9 מצוידת בטכנולוגיות מודרניות, בבלמים גדולים ונחושים ובגוף שמתנגד הרבה פחות לרוח ממכוניות העבר. הטכנולוגיה החשובה ביותר במכונית לוקחת אותנו אל הקשת היפנית ההיא, שנדרכת ומשתחררת בעוצמה ובדממה. הסיפון הארוך, שרומז לתא המנוע הגדול מימי קדם, מאכלס כעת ערכת סוללות גדולה ויעילה. המנוע, הממוקם מאחור, אינו רושף ונושף אש ועשן, אלא זהו מנוע חשמלי עוצמתי וחרישי.

מערכת הנעה כזו מזכה את בעליה בכל היתרונות המוכרים של הנעה חשמלית, השקט נטול הרעידות והרשרושים, היעילות האנרגטית הגדולה והאמינות הרבה, אך במסלול המרוצים יש יתרונות נוספים. העוצמה האדירה, שזמינה כולה הישר בחלקיק השנייה הראשון, מייצרת תגובה חזקה ומיידית ללחיצת הנהג על הדוושה. עוצמת הבלימה הגדולה נעזרת גם היא במנוע, דבר שעשוי לסייע לא רק באגירה חוזרת של אנרגיית הבלימה, אלא גם בעמידות רבה יותר בבלימות ממושכות.

האם היעדרו של מנוע מרוצים, שבבוכנותיו בוערים דלקים בשאון אדיר, פוגם בהנאה מעצם הנהיגה? אלפונסו אלבייסה, שיוצא מפרוטוטייפ 9 אחרי נהיגה על המסלול, מסביר שבדיוק להפך, בעיקר כשמדובר במכונית שעצם הנהיגה בה הוא העיקר. "היום קיבלתי אישור לכך שכשאתה על מסלול המרוצים, עם רודסטר חשמלית כזו, היעדרו של רעש המנוע מאפשר לך לחוש בכל מולקולה של המסלול בידיך. כל רחש שעובר על פני הראש והאוזניים שלך, ולמעשה כל החושים האחרים שלך, שנבלעו בצל המנוע הגדול, קמים לתחייה בחוויה הזו".

אז איך נראה העתיד המוטורי שלנו? אם לשפוט לפי השעות הרבות שהקדישו מהנדסים ומעצבים באינפיניטי, אחרי שעות העבודה הרשמיות שלהם, אפשר לראות עד כמה מרגש ומסעיר העולם הזה יכול להיות. וכשמביטים בתוצאה עוצרת הנשימה, עם המתכות המוברשות, הצמיגים הנוסטלגיים ומערכת ההנעה שמקנה לכל אלו ממד חדש, אפשר להרים רגל ולפצוח בבטחה במסע אל העתיד.